- חפירתהמצודהבעיןבוקק

Transkript

1 מחקרייהודה ושומרון כרך חמישי, תשנ"ה אתרלימודייהדותורוח. INw.daat.ac.il ר דעת, - חפירתהמצודהבעיןבוקק שיטות העבודהומבחר תוצאות עם הופעת הדו"ח הסופי גיחון המחלקה מרוני ללימודיםקלאסיים,אוניברסיטתתל-אביב החפירותבעין בוקקנערכולצורךחשיפהשיטתיתומכוונתזו הפעם הראשונה של מצודהביפר הרומי המוגן שלארץ-ישראל, ב-"' Palaestinae "[]mes )איור 1 (.יעדנוסףהיהיצירת תשתית קרמית מהימנה.ומדויקת ככל האפשר לחקר התקופההרומיתוהביזנטיתבדרום הארץ. תשתיתזו צריכההייתהלהיותמעוגנתב"בחונים סטרטיגרפייםמפורטים ככל האפשר ולהתחשבבצורך להגיע למסקנותטיפולוגיות-כרונולוגיותמחייבות בהסתמךעל שברי חרסבלבד. עניןאחרוןזה נראה לכותבשורות אלה חיוני ביותר, שכןתכופות, ומכל מקום בכל סקרארכיאולוגי,יש לבסס מסקנותבמגווןרב שלתחומים בהסתמךעלשברים בלבד. שניםרבות של סקר בספר הרומי שבנגב העמידו את כותב שורות אלהבכל פעם מחדש בפניהבעיותהכרוכותבעובדהזו.י היעדים ההתחלתיים שלהחפירההיוחורבת המצודה, שהתנשאהעל גבי גבעת חצץ בקצה מערב הדלתה של נחל בוקק, וכן מתקני החקלאותוחמיםשבנווה. בעתהחפירה התגלה בית-המלאכה הגדולליצורתכשיריםקוסמטייםורפואיים. תגליתזוהינהייחודית מבחינות רבות, משום שמתקן דוגמתו, השייך לעולםהקלסי, טרם התפרסם. בית-המלאכה,האופיקינה( הוקם לכל המוקדם בימיינאי וחרבסופית בימי בר-כוכבא. לתיאורויוקדש החלק הארי שלכרך ב, המביא את הדו"ח הסופי שלחפירותעין בוקק, שטרם ראה אור,בינתים ראה: גיחון, 1992 ב, פישר, iu~t>wn פישר ושחם, 1989(. הדברים.שלהלןמוקדשיםלחפירת המצודה בלבד, והם פורסמו זה לא מכבר 1993( igichon, מפה.)1.החפירות נערכו מטעם המגמה לארכיאולוגיה של החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב שתי עונותעיקריות בשנים' 969/ /69 י, ובעקבותיהן נערכו שלושעונותחפירהמשניות, על-ידי כותב שורות אלה, להוציאהעונה האחרונהשנוהלה על-ידי משהפישר. עוזריםעיקרייםהיוביספיר ז"ל,י' רול, ר' מאג ולאחר מכןד' חןומ' פישר. פירוטשיטתהחפירה על-ידיגיחון ראה: 1993, Glchonעמ' iwx פרטיםאודותהצוות: נע-אןעיבוד הקרמיקה: והחלו באוקטובר הן התנהלו במשך שהאחרונהבהן חלה בשנת החפירה נוהלה

2 נ 154 איור 1 :עיןבוקק - שחזור המצדעםמבניםפנימייםדוקומתייס מרדכי גיחון

3 155 - שיטות העבודה ומבחר תוצאות עם הובעת הדו"ח הסופי חפירת המצודהבעין בוקק 1 מפה 1 :נ 11 העיןבוקק - השתמרותשרידיהעבר ן ==ן=-.,. -.י.! בטרם הריסתו על-ידיעבודתהפיתוח ש שיטת החפירה יש להקדיםולומר, כי מדובר במבנהקטן, שאורךצלעועשרים מטרים ומארבעפינותיובולטים מגדליםרבועים, שמידותיהם כ- 6 א 6 מ'. החומות בנויות מאבנים שסיתותן גס, בשני פנים עם מילוי שלגוילושל שברי אבן. רוחבןעד שני מטריםוגובה השתמרותןמגיעעדשישהמטרים לפני החפירה לאהיה ספק, שמדובר בסצד מדגם חצר קטורה עם מגדלי פינה מעליסודותיהן. או Quadriburgium בולטים, המכונה בפי בוניו 05 ן 9 עמ( 0 קן 8 זובלטינית: Quadriburgus )גיחון, 1987 ןאיורים 1 ו- 2 ומפה 2(. המגמההיסודיתבפיתוחשיטתהחפירהוהרישוםהייתהלהיותנאמניםלהנחייתו של מורי ז"ל, הפרוט א"לסוקניק כי חפירהחייבת להתנהלכך, שבעל מקצוע, שלא נוכח בשעת החפירה, יהיה מסוגל לשחזרע יפל הדו"ח המפורסם את שיטתהחשיפה ואת ממצאיהבכל שלב ושלב, כדישיוכל להגיעלדעהאישיתוביקורתיתאודות מסקנותהחופרולהסכיםאו שלאלהסכיםעמו בהתאםלכך. כדי לנסותלעמודבדרישות אלה הוקמו צוותי עבודה שלחמישהאנשים בממוצע, שבראש כל אחד מהם הועמד סטודנט, עובד בעל ותקבחפירות או ארכיאולוג צוער, שניהל את העבודה השוטפת ואתהרישום של "יומןריבוע" נוסףעלרשימתהסליםוהלוקוסים, "רשימת הצילומים" ו"רשימתהחומות",

4 מרדכי גיחת, 156 איור 2 : מצדעין בוקק - הפינהבין המגדל הדרומי-מזרחי )מימיחיביןחזית המצדמימיןלשער,דוגמה לאופי סיתותהאבנים ולצורתישורהנדבכים לצרכים אלהביצעו ראשי הצוותים שרטוטומדידהשוטפיםבריבועיהםובמודתהצורךנעזרו במודד ובצלם. ראשי הצוותים תואמועל-ידיראשי השטח. השטחיםהנוספיםהיו: האופיקינה, המתקנים החקלאיים,עיןנואית והאמה, שהובילה ממנולעבר המצודה, מעין בוקק, האמה והבריכותשניזונו מןהמעיין. ראש השטח הפעיל את המודאים(והצלכיינאלמשימות שונות לפיצורכי השטח והתפנה לפיקוח אישיולעשייה צמודהבריבוע זה או אחר בהתאם לצורך,לרבות שרטוט חתכיםמרכזייםוביקורת שרטוטי חתכים, שנעשו בידי אחרים. את התרשמויותיו, הנחיותיו ותחושותיו לגבי הממצא של כמכלול רשםביומנובאופןשוטף. בהתגלותוובהיבט של השטח המודיעים( והצלוקים( ניהלו יומנימדידהוצילוםוכן אתרשימת החומותהכללית. במטרה להקל על כל הנוגעים בדבר הכינו הצוותיםוראשי השטחים. המודקים( מידי פעם תכניות מעודכנות, ששימשו בסיס לרישומיהםהגרפיים של ראשי חפיפה והשלמה נוספת שלרישום הממצאיםבהיבט רחביותר של כלל השטחים הנחפרים הובאוביומן מנהלהחפירהובתרשימיו,ראה הערה 1(. להבנה טובה יותר של טיב ההשתכבות ואופי השכבות בחינהסופית נטלתי על עצמימידי פעם את השרטוט של חתך זה או אחר - כל החתכיםנבחנו על-ידי -יחד עם ראש השטח ועם האיש ששרטט את החתך הנוגעבדבר.

5 157 חפירת המצודה בעץ בוקק - שזטות העבודה ומבחר תוצאות עם הופעת הדו.ח הסתי מפה 2 :עיןבוקק - תכנית המצד ללא "בחוןהפאזות מנג 5,א "ש, 1,ל,.בגי;-ו-,." iwd ן 11 Mabd'I~hi ן ל נ' 8 -י, -י,וש.ין,ךן-רו נך=.( ו ל, י-'; 14 ויעיר יזע" 1 נ 4 ע 1!ך-ו,.נלך'. 21 םצ 4 'י.,,;י אחתהבעיות שהעסיקה אתהחוקריםהייתה הסכנה, שההתקדמות בקצב החשיפה תכתיב את קצב המדידה, הרישוםוהתיעודהגרפי. כדי לאפשר את ביצועם של כל אלה בזמן הדרוש להם, וכדי לאפשר אתהדיון בצוותהמוביל )מנהל, ראש שטח ואדריכל/מודד( - לסיכום מהות הממצא באותו שלב ומשמעותו - הופסקה העבודהברובע זה או אחר מידיפעםוהצוותים הועברו במידת הצורך, למרותהסיבוכיםהכרוכיםבדבר,לריבועיםאחרים. העבודה הופסקהמידי פעםגםכדי להגיעלתנאי תאורהטוביםיותרכךשיהיו קונטרסטיםשפיריםלצילום ותתאפשר אבחנה טובה של גוני ההשתכבות המדויקים,המתגלים בחתכים. פינוי מפולת החומות )בגובה של עד מטרויותר בתוך המצודה( ולאחר חפירה נוספת, לא לאחר משמעות רבה,ניתןהיה לעבור מעבודה בריבועיםסכימטיים של 5% מ' 5 לחפירה במרחבים בעלי תפעולית מוגדרת: חדרי קסרקטין,פרוזדורים,מגדלים, חצר וכיוצא באלה. החתירהלהגיעלחפירה במתחמי אמת אלהחיוניתכיון שלכל אחד מהם מיקרו-היסטוריה משלו,שאיננה בהכרח זהה לזו

6 מרדכי גיחתן 158 שלשכניו, אךהיא חורגת מידי פעםבחשיבותהביחס לנעשהבו בלבד. במבנה דוגמת מצודת החצר הקטורה, שקירותהמבניםהנשעניםעלחומותיה השתמרו עדלגובה מסוים כמובעין בוקק, תיבות,לדוגמה: קליותרלעבור לשיטהזובשלבים מוקדמים שלהחפירה, בהתאם לכך שונה הספרור של "ריבועי" החפירה שכןניתןהיהלס?פרחדרים )ספרוררץ מ- 1 ואילך(,מגדלים,עלפיראשי - SWT מגדלדרומי-מערבי( וכדומה. רק בחצר ומחוץ לחומות נותרה חלוקת "ריבועים"סכימתית )על פי האלף-ביתובחוץ - אלף-בית כפול. מפה 2 ן, Gichonחתכים,1993 plan, עד.)5-8 החתכיםשנוצרו כדי להבטיחחפירהעלפי השתכבות אמתחולקכל מרחבחפירה )חדר,פרוזדור,ריבוע בחצר וכדומה( לארבעה, ותחילהנחפררבע אחד. בהסתמךעל השכבות שהתגלו בשני עקב כך ולאחרלימודם המדוקדק נמשכהחפירת שלושתהרבעיםהנותרים של אותו מרחבעל סמך השתכבות האמת. המספר הממוצע של השכבותהיה 15, ועובי חלקןהיהסנטימטריםספוריםבלבד. חלקמן החתכים צויר באופןסכימטי בלבד, אך חלקם הארי נמדד ושורטטבדיוקובפירוט של עד סנטימטר אחדבקנה-מידה :1 10 )איורים 3 ו- 17.)4 מהם, כאלה שעברו לאורך ולרוחב הלצדכולו, פורסמו, ו- 12 נוספיםהוכנו לפרסום אך לאפורסמו עקב מגבלותתקציביות, אולם הםסומנו איור 3: מצדעין בוקק - מבט אלתוך הלצדלכיוןצפון-מערב. שים לב לשיפוע במפלס, לרצפות החצר, לשכבות פסולת המלאכה )ו( ולשכבות השריפה וההרסשמעליהן, לרצפת פאזהו, שמעל המילוי בחדר 3 )מימין(, לחדר 4, המפונהמעיקר המילוי שמתחת לרצפותןולפרצה שנפרצה בתום פאזה ש בחומה המערבית.

7 159 השרת המצודהבעין בוקק - שיטותהעבידה ומבחר תוצאות עם הופעת הדו.ח הסופי איור 4: מצדעיןבוקק - חדר 3,חתךת(-ות, מבטלמזרח 6 א במפת החתכיםוניתןלעין בהם באוניברסיטת תל-אביב. החתכים שפורסמו מאפשרים לשחזר את התיאור המפורט של תהליך החפירה ושל הממצא האדריכליוהארכיאולוגי-היסטורי בהתאם לכל שכבה ושכבה,ע יפל ספרורן בחתךהנוגעבדבר. כך גם בשעתהטיפול בממצאיםהקטנים, לדוגמה; אותו פרק בדו"ח המסכם, הדן בחדר 3,כולל מבוא,תיאור מפורט של 17 השכבות עלפי המסומן בחתך ח(-הו )איור 4 (ותיאור החומות ושאר הממצאים תוך שילובם בהשתכבות זו והתייחסות כדי להקל על הזיהוי המדויק של התצלומים ושלזויותהצילומים מובאת מפה Gichon,l אליה. תיאור,1993(, 7 המפרטתזוויות אלה ואת מקוםכל החתכים שפורסמו' ואלה שלא פורסמו. את החדר חותמות מסקנותכלליותורשימה שלהכלים, האופיניים לכל שכבה ושכבה. תיאורם המפורט מובא בקטלוג ובטבלאות.

8 160 ממצאים, מהות ומשקנות כללי מרדכי גיחך בוקק הוקמה,ע יפל הממצאהנומיסמטי,שעובד על-ידיאי קינדלר, בימיקונסטנטינוס מצודתעין בנו, לספירה(,ויתכןשבימי )קונסטנטיוס ב, לספירה(.שלוש או ארבע רצפות עיקריות, חתומותלרובונבדלות זו מזו על-ידי שכבותשריפה, הרס, שיפוץומילוי, מאפשרות להבחיןבין ארבעה שלביםעיקרייםבקיום המצודהעד הכיבוש המוסלמי בשנים לספירה. בעזרת המטבעותתוארכוהשלביםהללו: שלב א - השושלתהקונסטנטינית, שלבב - מימי ואלנטיאנוס ) לספירה(עדמחצית המאההחמישית, שלבג - עד הפלישההפרסית בשנת 614 לספירה; ושלב ד - שיקום חפוז בימיהיראקליוסועדהכיבוש המוסלמי. שלבזה נמשך כעשור בלבד (. לאחר נטישת המצודה אוכניעתה המשיכהלהכילאוכלוסייה קבועה עד התקופההאומיית,ומשום העדר קרמיקה מטיפוס חובת מפג'ר שלאעד בכלל. שלבים או-בהסתיימו עקב אסונות טבע או בעקבותפלישות כגרא" של שבטיםערביים, שסרו למרותביתהלחמיים,יושביחירה, ובאמצעותוהיונתונים לחסות הפרסים הסשאניים Gichon,),1993(,, אף שלא תמידהייתהלססאניס שליטה על ממש על אותם שבטים. שלבגבתולדות הקסטלום החל באמצע המאההחמישיתוהסתיים עםהכיבוש הפרסי בשנת לפני הספירה. השלבהרביעי חפף את מאמצי השיקום שלהקיסרהירקליוסוהסתיים עם 613/4 הפלישה המוסלמית בשנים ).1618( אמרכלות בעיות הקמת המצדעל גבי גבעת החצךהעמידה בפני האדריכל-המהנדסהרומי, שהיה,כמקובל( מתכנן ואחראי לביצוע כאחד, שתי בעיות:יצוב המבנהבאזורהמועדלרעידות אדמהופילוס הקרקע בשיפוע החזק של השטח שנבחרלבנייה, למרות שרוחב ראשה השטוח של הגבעה לא עלהעל עשרה מטרים )איורים 4 ו- 2,5 ;1993 Aufriss,תסא מפלס הרצפה השופעתמול הקסרקטיןהצפוני, ממערב למזרחן גובה המפתן במגדל - איור 5: לצדעיןבוקק הצפוני-מערבי כגובה המשקוף במגדל הצפוני-מזרחי,השרטוט מתום עונה א, ללאפירוט מתחת לקו הרצפות. ע,, 11, 1 וי

9 6: לצדעין בוקק - ההשתכבות בחדר המוט האנכי ניצב על החצץ הקשה. המוטות האופקיים 4 י איור שמעלהמילוי ומעליה - שכבות מילוי נוספות עד הרצפה התחתונה )פאזהו(. הרפאים- מונחים על "רצפת בפינההימנית התחתונה מצוי מוקדומאחוריו - ההשתכבות הנוספת. התצלום נעשה לאחרסילוק עי המפולת בעקבותרעידת אדמה, ששיבשה את מהלך החתכיםהישרים, אךהדגימה אתרפיון המילוי ללא הידוקתקין. הפתרון שנמצאהיהחפירת תקרותהיסודעד שכבת חצץ קשה והשתת החומותעליהGichon,I Abb. 7 8,,1993 חתך ח-ת(. החצץ הרך שלהשכבתיות( העליונואות(,שפונה כתוצאה מעבודות הפילוס, מחפירת תעלותהיסודומכריית חללי החדריםוהמגדלים במחציתהמזרחית של המצד עד לעומק ממוצע של כ- 2,5 מי מתחתלמפלס הקרקעההתחלתי,נוצל למילויחדרים אלהלאחר הקמת קירותיתם,להמחשת תהליך זה ראהאיורים 4 ו- 6 (,כדילייצבמילוי זההידקיהובין שכבה אחת אושתיים שלטיןכבוש - "רצפתרפאים"במינוח שלהחופרים,כיון ששכבותהידוק אלה דמו בכל לרצפות האמת שמעליהן. ואמנם, רצפת הפאזה הראשונה, מן המאההרביעית לספירה )רצפה אחת(,הונחה מעלהמילוי. בצדהמזרחי, שהנרצד הושתת בועל ראש הגבעה, נשפכה שכבת מילוי דקה בלבד כתשתית לרצפות. תבהה הלךורבלאורך המורד, מזרמה )איורים 6 3, ו- 7 מתחת למפתן(.השפעת המילוי דמתה כנראהלזו שלזיבוריתבבטןאנייה בלבים בשעת משקהגלים. יעילות השיטה הוכהה הלכה למעשה על-ידי ההשתמרות הטובה של החורבה למרותהיותה ממוקמת, כאמור, בלב אזורמועדלרעשים. השתתהיסודותעל חצץ קשהסייעהבכך אףהיא,שכן למרותליכודו הרביחסית הוא מהווה חומר תשתיתגמישדיו למקרה שלרעידהן ביכולתו לספוג תנודותסייסמיותמבלילהיבקעולהישבר. השתת היסודות על גבי תשתית קשח ובתוכה, גם אס דרישותיו שלויטרוביוס, אך הוא לאנתן המלצות כלשהן באשרלאופןיצובהמבנים באזור עקב כך נדרשה חפירה לעומק, ענתה על

10 איור 7 : מצדעין בוקק - הכניסהלמגדל הצפוני-מערבי מרדכי גיהון 162 הנגוע ברעשים. כן לאנמצאו הקבלותמתאימות למילוי מסוגזה בספרות הנוגעת בדבר. אי לכך ניתן לבחורבין ההסברשלעיל - המצאהגאונית של המהנדס-הבנאי כתשובה לאותו אתגר - ובין ההנחה, שויטרוביוס שאבמןהניסיוןשנצברבאתריםאחרים, שאינםידועיםלנו Gichon,).)1971; 1973, 55-56; Abb, 6, 8 אדריכלי אחר הראוי לציון הוא השימוש בקשת משחררת לחץ,(relieving archl פרט לארבעת המגדלים. קשתות "משחררות" מופיעות הממוקמת מעל משקופי האבן שלהכניסות בבנייהבלבנים ברומא החל מתקופת אוגוסטוס קיסר לכל המאוחר, אךאינן שכיחות כללבבנייה באבןלפני המאותהרביעיתוהחמישית. דוגמה בודדת מן האמפריה הרומית במאההשלישית לספירהמצויה בבית-המרחץ באמאוס, ששנחפרעל-ידינו. בקשת זו, כמו גם בקשתות שבעיןבוקק, ניכררושם שלשימוש מאולתר וניסיוני באבןאובזוגאבנים, שקער סותתבהן להשגת האפקט הרצוי )המוכרמבנייהבלבנים(.כךאו אחרתמצביעות הקשתות המשחררות על מחשבה אדריכלית מקורית ועלשימושבשיטות, שלאהיונהוגות, למיטבידיעתנו, באותה תקופה במצודותרומיות וביזנטיות אחרות בארץ )איורים 7 ו- 8,גיחוןמ', 1992 אן.א, ,חסא~ם(. שחזור דמותו התלתממדית של המבנה, כמוצעבאיור, 1 התאפשרה הודות למידת השתמרותו. המעבר שבראש החומה, מעל מעקההחרכים, משוער ומתבסס על רוחב החומות ועל הקבלות מן העולםהרומי. גם ראשי המגדלים שוחזרועל פי הקבלות, לדוגמהעל פי המצדים המתוארים

11 כ ע

12 164 איור 9 : שצדעין בוקק - שחזור הצד הצפוני עםקסרקטיןבגובה של קומה אחת ],:,),י.,", 4 ין 1 (,.,., מרדכי גיחוך מבחינת ההתאמה שלסגולותהתבניתהאדריכליתלצורכי מגננהעונה המצדעלהדרישה של פיתוח עצמת "אש" היקפיתמרביתוכיסויטנפי~די )ישיר(יעיל של מרגלות החומה. המגדלים - המגנניםהעיקריים - נועדו לתפקד גםכמוצביםהעומדים ברשות עצמם לאחר שחלקי הלצד האחרים נפרצו ונלכדו. אי לכך זכובמיגון נוסף: בשלשה מהם הוגבלה הגישה עדלכניסה לפרוזדור, שצופף את המבקשים לפרוץ וחשפםלפגיעה מראש המגדל )2, Gichonציור,1993 plan 5, מרחבים 5 ו- 6 (.ממדי 2, הכניסה )1.60 מ'(וצורתהפרוזדורהפנימי, ההולךוצר, האטו אף הם את תנופת המתפרציםולבסוף, העדר מדרגותבנויותמעיד, כי העלייה במגדל נעשתה באמצעות סולמות, שללא ספקניתנו להרמה כדילנתק את ראש המגדל מקומת הקרקע )איור 10(.

13 חפירת המצודהבעין בשקו - שיטית העבודה ימבתי תיצאות עם הופעת הדוי'ח הסופי 55 [ סס~ איור 10: מצדעין בוקק - שחזור המגדל הצפוני-מערבי בחתך מדרום לצפון; החלקים העומדים וקיימים מומנובקוקוו מצטלב אצ 8% ש~אש 8 אן 88 ן.ע " %"1 שש 4 -זכי

14 166 מילהמצב חישוב עצמתו המצבבעין בוקק מבוססעל מרדכי 1 יחון מחקר אחר,שהועיד כותב שורות אלהלשיטת שלחיל הערכהמעין זו. הנחתהיסודהינה שממדי מצודות, המשמשותחוליות במערך ביצורי מגן )ולא בסיסים מאובטחיםלגייסותנידים, החונים בתוכן( חושבוכך, שיהיהסיפק בידיחיל המצב, המתוכנןלאייש אתמגנניהן בעצמה מספקת, לתפקדביעילות, ולהיפך: ממדי חיל המצב, שהועד למצודות אלה חושבוכך, שיוכלולהגןעליהןביעילות בהתאם לממדיהן ולמרות השכלול של ביצוריהן )1989,תסא 0 ן 3 ((. בהתחשב בשגרההיומית ובמשימות מחוץ לחומותניתן לקבוע, שהמינימוםהיעיל שלחיל מצבבעין בוקקהיה כחמש "כיתות" contuberniael )בנות שמונהאנשיםכל אחתועודשישה אנשים בתפקידי פיקוד ומטה, כלומר כ- 48 חיילים. מספרחילים זהניתןלשיכון בסצד בעלי קומה אחתבלבד. הכפלת הקומות מאפשרת לשפר את תנאיהמגורים שקסרקטיניוהינם בנסיבות האקליםובתנאי השהות - ולהוסיףקונטוברניוםשישי. תקן של והליכסון -שיפוררצוי כ- 56 אנשים מאפשר לתפוס את ארבעת המגדלים ואת החומות בצורה הקפית נאותה עד התבררות נקודות הכובד של ההסתערות ותגבורן בהתאם. עםשישהקונטוברניה נקל גםלהציעלחיל המצב תכניות עבודהיומיותבימים כתיקונם, כולל משימות כיתתיות כגון; שמירהיומיתולילית, איוש מצפים מחוץ לחומות,סיורים,אימונים ותחזוקה ;1989, ,מסא"סן. עצמות של שירי המזוןמעידותעלאופיו הפגני ואחר-כך הנוצרי שלחיל המצב משום ריבוי עצמותהחוירשהתגלו,בניגודגמור לממצאשבאופיקינההיהודית, שנמצאו בה עצמות צאן ובקר בלבד. הדגיםהיו חלקנכבד מהרכבלוחהמזון ואחדהאמצעים לגיונו. ד"ר לרנאו ז"ל הוכיח את קיומם של עצמותדגוחלקי אדרות בשכבות השונות של המצד, המשתייכים לדגה משלושה מקורותשונים: מפרץאילת,הים-התיכוןומיםמתוקים. הדבר מלמדעלהארגוןהיעיל של סדרי לקיום האספקהלגייסות,עלהתחזוקה הנאותה של דרכי הנגבועלביטחוןהמעברבהן,שהיוו תנאי אספקה זו. מקורהמיםהמתוקיםהקרובביותרהיההירדן, אךאיןלהוציא מכלל אפשרותגם הבאת דגים מיובשים מבתי הייבושוהשיווק של הכנרת )111,1993,חסא 310 ((. שברי כלוביםעשוייםעץ וריבוי עצמות עופותעשויים לרמוז עלגידול תרנגולות למאכל ואולי כתוספכן מזון לקצונה בלבד. קרסול של תרנגול אחד לפחות דורבן גדול במיוחדמעיד שתרנגול ולי שהולבשה על זההיהתרנגולקרב, בעיקר משוםשניכרו בעצם סימנישפשוף,האופינייםלטבעת, דוברן התרנגול שלא בשעת קרב. ממצא זהמצביעעל אחד מסוגיהבילוי של חילי המצודה בשעותהפנאי. אסימונים שנחתכו משברי חרס ואשרשימשו למשחקי קובייה,ז(שונים רומזים עלסוג בילוי נוסף. אין אלה אלארמזים לחדגוניותשירות הקבע במוצבי יפר מסוגעין בוקק. אין ספק, שהייתהלכך השפעהעלהכוננותהמבצעית שלהגייסות,וישלהוסיף זאתכגורםבעל משקל סגולי לא מבוטל במסגרתהשיקוליםהתקציבייםוהאחרים, שהביאולפירגון מחודש של חילות המצב שבביצורי הספרכמיליציהחקלאית LJmitaneiI ).הרפייתהבוננות משתמעת גם מתוך הדברים, ששם סופר ההיסטוריה, אוגוסטה,בפיו של אלכסנדרסיווריס, כאשרניגשלארגון מחודש של הגנת מגזרי הלימםבצפון אפריקהעלבסיסשירותלימיטני: "הםיעשו את מלאכת האבטחה בעירנות רבהיותר כאשריגנו גםעלאדמותיהם הם" Sev.,,58 41.Wita תהליך המעבר למעמד דיוקלטיאנוס מיליציוני היהבוודאי ארוך ומתמשך. התרגון החדש של הצבא הרומי ) ( לצבא קפר Flipensesl )ולעתודותניידות (Comitatenses) על-ידי אולם חשובלצין, כי וחלוקתו האיצו אתהתהליך )גיחון, 995 ן; 1968 (,דיון בפרשה סבוכה 11 חורגמענינו,

15 167 צפירת המצודה בעץ בוקק - שיטות העבודה ומבחר תוצאות עם הופעת הדו"ח הסופי ופירותעין בוקק מביאותראיהעקיפה אך נכבדהלכך, שבמצודהזו חל המעבר בתחילת שלבג - :אמצע המאההחמישיתבלבד. עד אזהותקנו בחדרי המגוריםהכיתתייםכיריים, שהוחלפו בשלב : במערכותתנוריםבשני פרוזדורים. הכיריים שבחדרי הקסרקטין מתאימיםלנוהג,לפיו משכה כל :יתה מזון עבור אנשיה למועד קצוב,ואילוהחייליםהכינו אותו במסגרתכיהית לקראת סעודתם ת"קונטוברנלית". מעת שחל שינוי במעמדם, שהפךללימיטני, עברוהביליס להתגורר במשק המשפחתי והגיעו כנראה למצודות לתקופת "מילואים" קצרה, להוציאכמובן הזדעקותכללית בשעותחירום. חילי כוח התחזוקה הקטן סעדויחדיווהכינו את מזונםבכיריים המשותפים ( 1993,,חסא 310 ((. התחזוקה הנאותה של המצודה במשך 150 שנהויותר, לאחרהפיכתה למתקןלימיטני, שופכת אורעלהתפעולהנאות של הסדר זה בכל הקשור לשמירהעלתקינותביצוריה. רמז לכך שבתקופה זו שימשה המצודה גם מרכז מנהלי למטעים שבדלתה, שבדומה לאלה שבעין-גדי היו בוודאי רכוש מצוי בקמצאהעשירביותר של כלי חרסוזכוכית מתקופה זו. לאחרהריסתהאפוקינה המדינה, המטעיםושל בימי בר-כוכבא לא נמצאו אמנם מתקניםלעיבוד תעשייתי שלפירות הפרמצבתית מעובדים ניצולמליחות הימה, ברם נקל לראותבכלים אלה כליקיבוללמוצריםסופיים או למחצה מתחום התרופות והתמרוקים, שאוכסנו במצודה בטרם משלוחם הלאה. שרידיםרבים של מליחות ושלשריפהברבדים של רצפות החצר באותה תקופהנראים אף הס כשרידי הערמת חומרים והכנתם למשלוח ואולי אף כשרידי פעילות תעשייתית, ,1993,חסא 3)0 ((. תולדות המרחב הקיום הרצוף של מתקן אבטחתהיפרבעין בוקק מן המאההשלישיתועדהכיבוש הפרסי ותפיסתו מחדש לצורך קידוםפני סכנת הפלישה המוסלמית מהווים ראיה חותכת נוספת לתפעול התקין של מערךהיפרכולו במשך כל אותו זמן, שכן לאהיו משמעות ותכלות כלשהן בקיום מגנן אגפי יחיד )גיחון, 1968;1995; 1991 ;1980,ח 0 א 0 ן 3 ((. זאת ועוד, צמצום ממדי הלצד וימצוסחיל המצב שבו, שהיווה רק חלקמיחידת משנה שליחידה, העומדת ברשות עצמה, חיבו את השתלבותו במערך נרחביותר. גסרשימתמערך הצבא הרומימן המאההרביעיתוהחמישית, ה- Notitia,שנשתמרה, Dignitatum מחייבת למעשהלהניחקיום של מסגרת מנהלית ומבצעית כלליתללימס בדרום הארץ. עלפי המפורט בהנתונותהיוהמצודות, שנמנוברשימה זו, לפיקוד "דוכס ארך-ישראל" Palaestinae) r(dux המפקד הצבאי על ספרהאמפריהבגורההפלסטינאית., מיקומה שלעין בוקק מאפשרלשייכהלגדודחי"ר הרכוב הראשון equitata),(cohors 1 Ravia שמפקדתוהייתה במלחתה משום שעל פי הנוטיטיה נפרסו הגדודים כך, שלאורך כל אחד מארבעת הציריםהעיקריים, שעלו מן הערבה ומדרום ים-המלח מערבה, הוצבה מפקדתגדוד עם חלק מגייסותיו במצודת מפתח. הדעתנותנת, שהשאר התפרסו במוצביםנוספים לאורך אותוציר ובקרבתו. על פי סכימה זוהיה לצד בוקק המוצב המזרחי ביותר, שהחזיק לאורך הציר מעלה-בוקק-מצד תתרוריס-מעלה-זוהר ומצדזוהר עלי-מלחתה, שבה נמצאה כאמור מפקדת הגדוד. גירהזו הצטיינהבכך, שחלקה כלל את פאתי מזרח של בקעת באר-שבע ואת המרחב ההרי שבמזרחהולכןגייסותרכוביםורגליים גםיחדהיונחוציםלשיטורגזרת הגדוד. אכן ה"קוהורטות הרכובות equitatae) cohortes )היו מורכבותמיחידות משנה שלפרשיםושלחי"ר, שאומנוהן לפעולה משותפת והןלמשימות נפרדות )109,1993,חסא 0 ן 3 ((. הקמת הלצדבעין בוקק בעשרות השנים שלאחרדיוקליטיאנוס מוכיחה, כיביצור הספר מחדש לא הושלם על-ידי דיאוקוטיאנוס בדומהלמפעליוהאחרים, תוך כדי שינויים והתאמה שנמשכי, Berchemחפ, 5. למצב בתקופההקונסטנטינית 1969( ;Hoffmann, 1952

16 168 מרדכיגיחנו דבראחר, עם כל הקרבהבין העפרובין שתי גדותהירדןאיןלגזורביניהםגזרה שווהואפילו לאביןשתי הגזרות שלהלימם הפלסטינאילשתי גדות הערבהמימידיאוקוטיאנוסואילך. שינוים במאזןהתגליות בעברהירדן המזרחי לא חלו אמנם, אד בתקופההיוסטיניאנית ) ( התרחשה שם הצטמקותכללית שלהלימסורובמוצביופונו. סימוכין להתרחשותזו מצוייםבדברי פרוקופיוס, הקובעב"היסטוריההיסודית" שלו, כי לאחרכריתתחוזה השלום עם הפרסיםפירקיוסטיניניוס הלכה למעשה את מערך אבטחתהיפר הקבועה באמצעותביטול ה"רגון הלימיטני במזרח Arc., ע Procopius,.(Parker, ;1986 אין ספק, שפרוקופיוס הכלילוהפריז, הממצא שבעין בוקק מהווה עדותלרציפות הההזקה כמצד, ובתקופה היוסטיניאניתביתר שאת! )ממצא המטבעות:,1993, ,חסא 0 ן 3 ((.סימוכין לכך משמש רצף מטבעותניכר מקונסטנטינוס ועד קונסטנטיוס ב ) (, כולל אחת-עשרה מטבעותיוסטיניאניוסמתוךמכלול של 41 המטבעות, המזוהים בוודאות. בהסתמךעלכךניתן לקבוע גם את אורךהחיים שלטיפוסיםקרמייםמן המאההגביעיתעד המאההשביעית-שמינית לספירה. בעין בוקק, כבתמרה,לווההכיבושהפרסי בשנת 614 לספירהבפריצה אל תוך המצודה ובהרס ניכר, בעין בוקקנפרץ השערונשרף וכןנפרץ קטע בחומה המערבית. רצפות פאזהג נמצאו מכוסות בשכבותשריפה והרס. אין לדעת האסניצלו שבטי ספרמקומיים אתרגע התרופפות המשמר הרומי באזור הספראו שמאהייתהכאןפעולה של הצבא הפרסי הסדיראו שלגופים ערביים אויהודים, שפעלו מטעמו )52,1993,27,תסה 040 (.הפשיטות התכופות של שבטי הספר אל תוך המזרע,שאפיינו -כעדות המקורות הכתובים - את תקופת חזרת הממשל הביזנטי בשנת 624 ועודיותר את התגברות המוסלמים בחציהאי ערב, אילצו אתהקיסרהרקליוס לשפץ את הלימס ככלשיכול. בעין בוקק, כבתמרה, נעשושיפוציםחפוזים. פתח השער נסתםכליל, שכן המגינים לאהספיקולהתקין שערמעץ חזקדיו. הכניסה אל המצודההייתה כנראה באמצעות סולם מעלהאזורהחסום. כדילשפר אתיכולתהעלייה בחומהולזרזה ואוליבהעדר אפשרותעליה למגדל מבפנים נבנתהעלייה חדשה, עשויה הדרגות אבן גסות, מן החצר אל ראש המגדל הדרומי-מערבי. ניתןלהבחיןב"לתוריסנוספים במסגרתהעשייה ערב הפלישה המוסלמית,איו ; , 59-60,,חסא 310 ((, הכיבושהמוסלמי לאלווה בהרסכללי. החליפיםהראשוניםביקשוכידוע לשמרבכל אתר את תנובת הארץ ואת תפוקתה החקלאיתוהחרושתית. לאיפלא אפוא כי הנזיר אנסטאסיוס, איש סיני, סיפר כי אדמות הדלתה שלעין בוקקעובדו על-ידישבויי מלחמהביזנטייםבניקפריסין, וייתכןשיש קשר כלשהוביןיישוב הלצד, שהוכשר ארעיתלמגורי אדם ובהמהוביןהמשגיחים מטעם המלכות )29-28,1993,115,חסא" 3 ((. לאחר הפסקתהיישובהסדיר הפכה החרבה כנראה למתקןיצורלמלחות, ולדעת ד"רדיבלוךז"ל,יקןחוקרי השימוש התעשייתי באוצרות ים-המלח, התבצע בו גםיצור של מלסת,סלפטר(.הופעתם של חומרים אלה בכמות גדולה בשכבות אותה ריבויכתמי אפר, המרמזים על הבערת אש בו זמנית במוקדים בחצר ובחלק מן החדרים התקופה, הרבים חורבה,שהיוותהבסיס טובבמיוחדלהפקת העלמת ולבסוף חפירת הבורות להפקת אדמת -כל אלההינםראיהלכך. בהעדר קרמיקהאומיית בשכבתהחיים הבתר מצודתית ובהעדר קרמיקה שניתןלשייכה בוודאות לתקופה זו בכלל או לכל תקופה אחרת, מאוחרת יותר,ניתןלהניח שהפיכתינים המצד למתקן עירוםויצור תעשייתי בלבד חל בתקופההאומיית, ומגורי הפועליםהיו באותה תקופה אי שם בנווה. )" התנופה הרבהבפיתוח החלקאות באותה תקופה - בין השאר בבקעתהירדן ובערבה - עשויההייתהליצור ביקושרב למלחות,ששימשו זבלמצוין,נוסף עלנחיצותןלתעשיות

17 69 נ --- חפירת המשדהבעין בוקק - שיטות העבודה ומבחר תוצאות עם הופעת הדו"ח הסופי איור 11: שצדעין בוקק - הפינה הדרומית-מערבית עם גרם המדרגות שהותקן בפאזה א, ערב הכיבוש המוסלמי הזכוכית, המתכתוהתרופות. חשיבותה של המלקת עלתהכידועעם המצאת הנשק החם עקבהיותה ממרכיבי אבקהשריפה. השיבוש בשכבותהגבוהותיותו במצראינו מאפשר לצמצם את אחד העותומני. מןהדין תקופת ההפקה של תוצרתזו לתקופההממלוכיתבלבדאולראשית השלטו) לזכור, כי על פי עדותהנוסעים במאה ה- 19 נהגוהבדוויםליצר אבקשריפהבחופי ים-המלחעוד בזמנם 115( Gichon, 1993, 4-6, 29,.(Flitter, 1850, ; הממצא הקרמי בהעדר מחלט כמעט שלכליםתמימיםאושבורים אך מעטעובדוהחרסים במסגרת המשפחות הנוגעות בדבר )קנקנים,פכים,מימיות, צלחות וכיוצא באלה( על פי חלוקה לחלקי הכלים )שפות, צווארים, הושוו תחתיותובסיסים,ידיות, חדקים, חלקי גוףאופיניים,עיטורים וכדומה(.בתוםהניתוח חלקי הכליםבמידת האפשרזה לזהוהוצעו הצורותהתמימות. בניתוח ההשוואתי שויכו לחמישה החרסים עם ממצאי 86 חפירות, וכךניתןהיה לקבועכרונולוגיהטיפולוגיתמחייבת שלביסבעין בוקק. שלבים אלהמוגדרים על-ידי פאזות 5-1 המתחילות,כל אחת( ברצפה, המסמלת אתתחילתה, ומסתיימות )כל אחת( בשכבה של הרס או בשכבת התשתית של הרצפה

18 170 מרדכיויחנן שמעליה. בכל אותםקטעיםרבים, שהרצפות בהםהיו שלמות ו"חתומות" וההשתכבותשביניהן לא הופרעה,ניתןהיהלסווג את הממצא הקרמי בהתייחסאליהן. 1 אםיימצאו האמצעיםהדרושיםיוכנו טבלאות קרמיקה מסכמות לפרסוםנפרדבעברית כדי מי שמתקשהבניצולחומר, הכתובבגרמנית. רובהטיפוסים שהחלומופיעים במאה להקלעל מהםניתן הרביעיתממשיכיםלהופיעעדהכיבושהפרסי, וחלקםגםמעברלכך. רק חלק קטן לצמצם לתקופה מוקדמת או מאוחרתיותו. לעומת זאת,ישלחלקניכרמןהטיפוסים תקופות של יצור שיא ("Roruit") במהלך תקופה אחת או שתיים, וחפירות נוספות תצטרכנה להכריעבאיזו מידה מצביעההופעתכליםבודדיםמסוגים אלה בתקופות מאוחרותיותרעל המשךהיצור.' הקריטריון לאבחנהבין אבטיפוסיםוביןטיפוסיםמשנייםהיההצורךבתנועתידשונהאו בהפעלה שונה של המרית, הממרק, החרט ושאר כלי הכיור או ההזדקקות לתנועות זד או למכשילים(נוסקים(על מנת לתת לכלי את צורתו המיוחדת. שוני זהבשיטתעיצובהכלינובע הכלי, ממסורת שונהבשיטתעבודתו שלהקדר, מאופנות שונות במתן צורה אובגימור של חלקי שהקוניםהיו מורגלים בהן, ומהשפעות מבחוך, שקנו להן אחיזה. לעתיםהכריעה גםהיענותלצורך מוגדר,כגוןסגירההרמטיתיותר שלסירבאמצעות מתן להוביל צורה שונה מעט לשפתו או לשפת המכסה. הדקדוקבתיאור ובהגדרה שלהבדלים קטנים אך משמעותיים אלה, המכונסיםבפרסומיםהקיימיםלרוב במסגרת שלטיפוס אחד, עשוי ליכולת הפרדהביןמרכזי יצוראו בתי יוצרשונים ואולי אףלאיתור אומן או שושלתאומנים מיגררת. כןיש בכך כדי לסייע במקרים שונים בקביעת משך זמן של קיומו של אותו גו) מיוחד הכלי ובתארוכו המדויק. בצורת יהעלמפרטיו,איוריו והשוואותיו כיחופרים וחוקריםיסתייעו בקורפוס קרמי אכן,ישלקוות הייצור, סדנאות עם ממצאי החפירותהרלבנטיות כדי לאפשראיתוריםמדויקיםיותר של אתרי הייצור וזמני הייצור של ממצאיםקרמיים ) ,1993,61, Gihon ;לוחות 50-18(. שארהממצאיםהקטנים מתוןבל שאר הממצאים יתואר בפירוט מה ממצא יחרד מתחום המתכות, המדגיש את החשיבות הנודעתלעתים לממצא קטן אחד. בשכבהמן המאההחמישית-שישית התגלהפיןעשויברונזה, שאורכו 8.65 ס"מורוחבועד 0.5 ס"מ,גיחון, תשמ"ו(. חתכו היה מעוגל וכך גם קצהו התחתון. ראשו נחלקלשניים: כפתורומתחתיוקובייה ובה חור שקוטרו שלושהמילימטרים,איור 12(. הפריט נמצא במצב השתמרותמצויןוטיבגימורו מעולה. צורתואיננה מאפשרת לזהותו ככלי רפואי אוקוסמטי, כחרטלכתיבהאו כמחטאורנמנטלית, המיועדת ללבושאו לתסרוקתנשים. רמז למהותו מצויבסימני השפשוף שבחלק האמצעי שלגופו, שקוטרוגדול מעטיותר משאר הגוף. מסתברשזהופיןרכיסה )חוק פח 0131!1 א(ארטילרי. פין הרכיסה,הנעילה( הארטילרי הינו חלק חיוני במגנון המתיחה של מיתרי הכוח המפותלים, המצויים בחלק גדול מדגמי הקטפולטות והבליסטראותהיונים-רומים. בשנת 1906 הוכיח 2. לא בכל מקום, ואף לא בהשתכבותשבין הרצפות ה"חתומות",היה סדרהרבדיםברור כנ"ל. הסיבוך העיקרי נוצר עקב התמוטטות תקרות או שריפתן. כתוצאה מכך נפל חומר של שכבות מוקדמותיותר מן הקומה העליונה והתפרט על גבירבדים מאוחדיםיותר בקומה התחתונה. לפתרון הבעיות הכרוכות בכך ראה:.Glchon, 1993, 131 שחלק מן הכליס שנמצאו בעיקר בשכבות קדומות יותריוכחו במחקר נוסף כמשתייכים בלעדית "..3 יתכן לשכבות אלה. למרותשנדמה, כי הגיעו לשכבות המאוחרות באמצעות גלישה מן הקומות העליונות )ראה הערה 2 (הייתה העדפה,במקרים של ספללנקוב במשךקיום ארוךיותר.

19 171 - שיטותהעבידהימבחר תוצאות עם הופעת הדו"ח הסופי ופזרת המצודהבעין בוקק,יר 12 : לצדעין בוקק -מן הממצאים הקטנים:פין הרכיסה הארטילרי ס - וי,=" ס ס - ב 2 א~עם 81 Sמס' 735 זגנראלאי שואם, מאבות חוקרי התותחנותהקלסית,שאיןלהביןולשחזרכלים אלה תבליט ללאאותו!ין )1980.(Schramm, אלאשהפיןעצמו טרם התגלהותואר פעם אחת בלבדעל גבי :מצבת קבררומית )מצבתו של Vedennius.כ(,קציןחימוש שמת בשנת 100 לספירהבערך, 'אה:.tAmelung, 1903 התגליתבעין בוקקהינה אםכן ראשונה מסוגה ככלהנוגעלזיהויו לפרסומו שלפיןזה. נוסףעל שארהמשמעויותהטמונותבכך,ישכאןהוכחהלחימוש מצדי יפר זטניםבמכונות יריבתקופה הרומית המאוחרת - עניןשהיה שנויעד כה במחלוקת. שני הממצאיםהייחודייםמביןהכליםוהאביזריםהעשוייםעך הם חלקי הכלוביםלעופות חרבהאוגרים. הכלוביםנבנו ממוטותמגולפיםבסכיןוהינםדומיםבכ 5 לאלהשהיובשימוש :כפר הערביהארץ-ישראלי עד לפני שנים לארבות ) ,1993,הסא 3!0 ((.לחרב, שאורכה 75 ז"מ, להב שטוח שאורכו 1.45 מ', רוחבו כשישה סנטימטרים וקצותיו כהים כדי להכניסובין זוטיהשתי ולהפעילולהידוק חוטי הערבביןחוטיהשתי שבנול )439,1993,חסת 0 ן 3 ((. גם לשני ופריטיםאין הקבלות בפרסומים וזמנם: המאה החמישית-שישית. מבין 4000 שברי הזכוכיתזוהולמעלה מ- 500 כלים,וכולםשייכם לתחוםהסורי-ארך-ישראלי מבחינת הטכניקה והצורות. גזירה שווהניתן לגזור גסביחסלבדיםהרבים. פסידגמיםארוגים, משוכללים ורבגוניםאחדיםמזכיריםאפילו תוצרתפרסית-ססאניתוממחישים את עובדת ויסוד, שהמצדבעין בוקק הוקם במרחב ספרהגובל עםצפון חציהאיערב, שהפרידבין רומא בין אותהאימפריה )439,1993, ,תסא 0 ן 3 ((. ערות מי, %8!, יתו חלימי-מסינונו ועדלדיאוקוסיאנוי, חיבור לשם קבלת תואר דוקטורלפילוסופיה, האוניברסיטה העבריתבירושלים, א, 2,בעיקר יחזןמ',תשמ"ון "מסמר קטן",בתוך:ז'רובינסון )עורך(,ספרפרעכן,ת.א,עמי יחוןמי, 1987, "מצודת החצר הקטורה בארך-ישראל ותכונותיה. ארץ-ישראל,יג,עמי 9 ל- 29. יחוןמ', 1992 אן "אמאוס",חאנציקלופדיההחדשתלחפירותארכיאולוגיותבארץ-ישראל, 1,עמ' יחוןמ', 1992 בי -עיןבוקק",האנציקלופדיה ההדשהלחפירותארכיאולוגיותבארץ-ישראל, 3,עמ'

20 מרדכי )יחק 172 גיח)ןמ', 1995 ן "הלימם הארץישראלי בתקופת דיאוקליטיאנ)ס",אילת והערבה, עמ' פישרמי,תשל"ט; "נוה המדברעין-בזקק - יחידהתעשייתית בתקופתביתהורדוס - סקירהארכיאולוגיתהיסטורית", הפיס, 12-11,עמ' ושחםד', 1989 ן "מערכתהמים שלנוהעין בוקק",בתוך:דיעמיתוחוברי) פישר מ' ירושלים, עמ' ,עורכים(,אמותהמים הקדומותבארץ-ישראל, 1903; Amelung,.יל 257.,ק ], Berlin Die Skulpturen des Vatikantschen Museums, ;1971,.א חלושה.קק,. 6 [חפנ "Die Ergebnisse der ersten Kampagne 1968", Bonner חש 5 פם Kastell. 4% ע% 1980:,.א Gichon,.שש Keppie ש Frontier Studies, 1979 Hanson ח 0 חוסא P~aestinae", the L]mes חס "Research Oxford. 1989;,.א Gichon "Estimating 1"8 Strength 01 Quadriburgia Garrisons, Exemplified by חש Boqeq the ".ו. 8 edd., French 1 Lightfoot, 8 ן,קחו 5 Frontler of the Roman ח, The50518 Negev", ע קקמ ; 1991 י. Gichon54 'When and Why theשט Romans Commence 8 פ Defence 01 Southern Palestine", ל 31.קק Dobson edd. Exter שMaxField, r e i t n o r F Studles 1%9, מסחוס" ;1993,.א חסחשס elner Oase am Toten Meer, tgeographie 1 Geschichte der ת, Boqeq, Au~grabul Ingen ת 2.מתוצא Kastelr, - Byzantinische "ם" 1 ח 6 ששק 5 5 פ 0 Oase. 1969;,.ס Hoffmann Das Sp~trbmische Bewegungsheer, DUsseldorf. ;1986,.ז. Parker5 Romans and Saracens, Winona Lake. Procopius;.ט 8 לחפנן.נ Arcana, Procopius Caesariensis, Historia,.סרג H(st. 1850;,.ם Ritter Die Erdkande von 1980; 8,, חזח!פזאם 5 Dir Antiken Gesch~ee 1952:,.ם Van Berchem L'Armie de Dlaclitien ;. v Vita e S, e a Scrfptores t s u Historiae ~ u A.חוא 88 Pedastina, - 2,פ% Asien.א 43.קק mburg, Ho טפ 8,).טBaatz)8 der Saalburf, 1(. 81 La R&forme Constantinienne, Paris. Severus Alexander,.ס Magie ed., Cambridge Mass., 1967.